סרטן העור הינו הסרטן השכיח ביותר, על אחת כמה וכמה בטח במדינות שטופות שמש כמו ישראל. סרטני העור השכיחים ביותר הם Basal cell carcinoma/ BCC (גידול של תאי הבסיס) ו-Squamous cell carcinoma/SCC (גידול תאי הקשקש).
בעולם המערבי יפתח 1 מתוך 4 אנשים גידול מסוג BCC. הגידול יופיע בשכיחות גבוהה יותר בקרב בהירי עור. גידול מסוג SCC הוא השני בשכיחותו וגם הוא קשור לחשיפה לשמש באנשים בעלי עור בהיר. הגידולים האלה אמנם מאפיינים יותר את הגיל המבוגר, אך בשנים האחרונות האבחנה הולכת ועולה גם בקרב בני 30-40, מה שמחדד את הצורך באבחון מוקדם.
גורם הסיכון המוכר והחשוב ביותר הינו חשיפה רבה וממושכת לשמש. גוון עור בהיר, הנוטה להאדים ולהיכוות במהרה בשמש מגביר עוד יותר את הסיכון.
גורמי סיכון נוספים הם טיפולי הגזזת שניתנו בעבר, מצבי דיכוי חיסוני, כולל נטילת תרופות מדכאות חיסון במושתלי איברים ובמחלות ראומטולוגיות שונות. בנוסף, תסמונות גנטיות מסויימות כגון תסמונת גורלין (תסמונת של ריבוי BCCs), קסרודרמה פיגמנטוזום ולבקנות (היעדר הפיגמנט בעור מעלה סיכון לגידולי עור).
שטחים ורודים ומחוספסים ע"פ העור, פצעים שלא נרפאים או מדממים.
ניתן לזהות נגעים מקדימים, טרום-סרטניים המכונים קרטוזות אקטיניות. הם מתבטאים כאזורים ורודים, מחוספסים למגע, לעיתים מצופים שכבת קשקש עבה, בעיקר באזורי קרקפת (קרחת בגברים), מצח, אף, אמות וגב הידיים.
שלב המחלה מוגדר בהתאם למידת החדירה של הגידול לעומק שכבות העור ובהתייחס למידת ההתפשטות של המחלה לבלוטות לימפה או איברים מרוחקים.
הרוב המוחלט של גידולי העור שאינם מלנומה הוא גידולים מקומיים המוגבלים לעור וניתנים להסרה כירורגית. במיעוט המקרים (5%-10%) הגידולים יהיו מתקדמים יותר, כך שלא ניתן להסירם בניתוח בלבד. במצבים כאלה לעיתים יידרש טיפול בקרינה או בתרופות. הסיכון לגידול מתקדם הוא גבוה יותר כאשר האבחון מאוחר או במטופלים עם מצב דיכוי חיסוני שהוא.
קיימים מצבים שגם לאחר הסרת הגידול במלואו יישקל טיפול נוסף כגון קרינה, וזאת בשל סיכוי מוגבר לחזרת הגידול. גורמי הסיכון לחזרת הגידול הם מיקום אנטומי כגון אפרכסות, כפות ידיים ורגליים, מעורבות של עצב פריפרי או דרגת התמיינות נמוכה של הגידול.
כפי שצוין קודם, הנגעים הללו אינם סרטניים, אך מסמנים נזק שמש ע"פ העור. מיעוטם עלולים להתקדם לגידול מסוג SCC. לפיכך נהוג לטפל בהם. במידה והם בודדים ניתן לבצע הקפאה בחנקן נוזלי. במידה וקיימים נגעים רבים כאלה ושטחים נרחבים של קרקפת/פנים/ידיים מעורבים אז נמליץ על טיפול שדה.
טיפול שדה הינו טיפול מקומי הנועד לטפל בשטח עור גדול יחסית אשר מאופיין בריבוי נזקי שמש/ קרטוזות אקטיניות. טיפולי שדה נפוצים הם טיפול במשחה המבוססת על חומר כימי ("כימותרפיה במשחה) או טיפול פוטודינמי (PDT). הטיפולים האלה יוצרים דלקת מקומית חזקה ומכוונת שנועדה "לנקות" את העור מנזקי השמש.
במקרים פרטניים אנו נתקלים במטופלים עם המון גידולי עור לאורך השנים ו/או בו-זמנית. מטופלים אלה עברו כבר אינספור הסרות כירורגיות, אך ברור שהם נדרשים לטיפול סיסטמי תרופתי שיטפל בכל הגידולים וימנע הופעה של גידולים חדשים. אז אנו שוקלים מתן של טיפול ביולוגי או אימונותרפיה. ההחלטה בנוגע לסוג הטיפול תתבצע בהמלצת הרופא/ה בלבד, לאחר הערכה מקיפה ותוך התחשבות ברצון המטופל.
חשוב לציין כי בדומה למחלות ממאירות רבות, גילוי מוקדם הוא המפתח לטיפול יעיל ולריפוי. ההמלצה לכלל האוכלוסייה היא להיבדק אחת לשנה על-ידי רופא/ת עור כדי לאתר את גידולי העור בשלבים מוקדמים ולטפל בהם בהתאם. לצד זאת, יש לציין כי גידולים אלו מתפתחים לרוב כתוצאה מחשיפה מצטברת לשמש לאורך זמן, ולכן גם לאחר האבחון חשוב להגן על העור מפני הקרינה וכך להפחית את הסיכון להיווצרות של גידולים נוספים.